קל וחומר / דבורי רנד

בעלייה לפני הישיבה, כשכמעט נגמר לי האוויר, ראיתי את הצל. שמש של בוקר שרפה את הרחוב וצל הלך לפניי. גדול מדי ורחב מדי. הצל שלי. וכמה שהזכרתי לעצמי שצל זה דבר מתעתע, הוא נמתח ומשתנה לפי הכיוון של השמש, לא יכולתי להפסיק לחשוב" זה אני, זה אני. הדבר ה… מדי הזה, זה אני.
(מתוך הפנקס של מולי)

בסטודיו של חלי יש חמש חלי, רק אחת מהם אמיתית. יש גם פיתה שאפשר לשבור. וברגמן שמסתדדר במראה.
מולי מצטרף לתחרות, לצערו, מוליית כבר בפנים. מולי עושה הכל כדי להשאיר אותו מאחור, לא קל כשאתה והוא חולקים אותה בטן.

בסיפור שהולך מבית לישיבה, מדלג על קו 96, נופל במדרגות של צפת, מטפס על הקיר – המנצח הוא בן עלייה, סוכר אחד בדרך.

לנוער בוגר ולכל מי שמעז להסתכל לתוך עצמו.